מחלה דלקתית כרונית הפוגעת ברירית המעי הגס. לרוב הדלקת מוגבלת למעי הגס בלבד, כשלעיתים נדירות ניתן למצוא מעורבות קלה בקצה הסופי של המעי הדק כתגובה למחלה במעי הגס
מהי קוליטיס ?
מחלת הקוליטיס כיבית המכונה בקיצור גם "קוליטיס" (שמשמעותה דלקת המעי הגס), הינה אחת מתוך שתי מחלות מעי דלקתיות עיקריות, כאשר להבדיל ממחלת הקרוהן, מחלת הקוליטיס, הינה מחלה כרונית המתמקדת במעי הגס בלבד, ובאה לידי ביטוי בדלקת של רירית המעי הגס – הציפוי הפנימי ביותר בדופן המעי, זאת בניגוד למחלת הקרוהן בה מעורבות כל שכבות המעי בתהליך הדלקתי. רירית הרקטום (חלק המעי הגס הסמוך ביותר לפי הטבעת) מעורבת כמעט בכל החולים והמחלה "מתחילה" במקום זה ומערבת את שאר המעי בדרגות שונות.
למחלה דרגות חומרה משתנות, כשחומרתן נקבעת לפי כמות התסמינים ואופיים, מידת התפשטות הדלקת ברירית ו/או ברקטום, הימשכות הדלקת ועוד.
מדובר על מחלה בה פעילות לא מבוקרת של מערכת החיסון גורמת לנזק לרקמת המעי הגס. הסיבה לפעילות בלתי מבוקרת זו והגורמים כנגדם היא מכוונת אינם ידועים. המחלה גורמת לפגיעה ברירית המעי הגס ומתאפיינת בתסמינים כמו:
יציאות מרובות, לעיתים דמיות
קושי בשליטה ביציאה
תחושת חוסר התרוקנות
יתכנו גם כאבי בטן בדרגות שונות
לעיתים גם בעייפות וירידה במשקל
כאשר קוליטיס אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, היא עלולה להחמיר בהדרגה עד גרימת קשיים תפקודיים שונים, ולכן נחשבת כבעלת השפעה רבה על איכות חייהם של המתמודדים עמה.
מהי גורם לקוליטיס ?
הגורם העיקרי למחלה אינו ידוע, אולם ניתן להניח שהגורמים הבאים משפיעים:
מחקרים מלמדים שכיחות גבוהה עד פי 8 בקרב בני משפחה של חולים (גורמים סביבתיים עם גורמים גנטיים).
מערכת חיסון שאינה מבוקרת גורמת לדלקת כרונית במעי הגס שממשיכה להתקיים ובחלק מהחולים להתפשט. טיפול התרופתי מדכא את התהליך הדלקתי ויכול לסייע במניעת סיבוכים.
לקבוצת האמינוסליצילטים יעילות וחשיבות רבה בטיפול, הן בכדי להשיג הפוגה והן בכדי לשמרה.
הבדל נוסף בטיפול הוא חשיבותו של הטיפול המקומי, אם בצורת נרות, או בחוקנים בשל המעורבות השכיחה כל כך של חלקי המעי הקרובים לפי הטבעת.
אתר אינטרנט - קידום ושיווק דיגיטלי