הנטיה לפתח גידולים במערכת העיכול הינה תוצאה של גורמים תורשתיים/גנטיים והן של חשיפות הקשורות לאורח החיים האישי. אי לכך, מניעה כוללת מתאפשרת הן על ידי תכנית סקר שמאתרת נגעים טרום סרטניים או סרטן בשלב מוקדם והן של שינוי אורח חיים וחשיפות לא רצויות (עישון, השמנה, תזונה, פעילות גופנית).
סרטן המעי הגס – המלצות תזונה לחצו כאן למידע נוסף באתר משרד הבריאות
מעי גס: סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס הינו עדיין אחד הגדולים השכיחים בעולם המערבי וגורם תמותה מוביל עקב סרטן .
ברחבי העולם מקובלות תכניות מניעה לסרטן המעי הגס וכך גם בארץ : קיימת תכנית לאומית בנושא מניעת סרטן המעי גס לפיה מומלץ לכל אחד ואחת בין הגילאים 50-75 להיבדק.
ההחלטה על בדיקת הסקר המתאימה נעשית לפי הרקע הרפואי והמשפחתי. אם לא קיימים גורמי סיכון או רקע משפחתי ניתן לבצע או בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה או קולונוסקופיה אחת ל10 שנים.
במידה וקיימים גורמי סיכון הבדיקה המועדפת הינה קולונוסקופיה במרווחים שנקבעים לפי דרגת הסיכון:
למשל במקרה סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס בקרוב מדרגת קרבה ראשונה, המרווח הינו אחת ל5 שנים. קיימות משפחות עם תחלואה נרחבת יותר במשפחה בסרטן מעי וגדולים נוספים שם דרוש יעוץ להחלטה לגבי המשך המעקב וברור גנטי. ולעתים ניתנות המלצות למעקב תדיר יותר.
היסטוריה של פוליפים במעי הגס אף היא דורשת התאמת מרווחי המעקב בקולונוסקופיה כתלות בסוג הפוליפים והממצאים הפתולוגיים הקובעים את דרגת הסיכון של המטופל ומכך את תדירות המעקב.
סוגי הפוליפים במעי הגס
רב הפוליפים הינם מסוג אדנומה
אדנומה הינו פוליפ שפיר שיש לו פוטנציאל להתפתח לסרטן אם איננו מטופל על ידי הסרה. גם אם מסירים פוליפים, עדיין נדרש המשך מעקב מאחר והופעת פוליפים מרמזת על סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס. האדנומות במעי מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות בהתאם לגדלן, מספרן ולממצאים הפתולוגיים- אדנומות מתקדמות ולא מתקדמות. במצב של אדנומה מתקדמת תדירות המעקב היא כל 3 שנים ובלא מתקדמת- כל 5 שנים. דין ממצא של 3 אדנומות לא מתקדמות הוא כדין אדנומה מתקדמת והן גם דורשות מעקב כל 3 שנים.
פוליפים משוננים (SERRATED)
משפחה זו אופיינה טוב יותר בשנים האחרונות וכוללת פוליפים היפרפלסטיים ואדנומות משוננות. בעיקרון קיימת חלוקה מורכבת של הפוליפים לכאלו שיש או שאין להם פוטנציאל ממאיר והיא קובעת את דרגות הסיכון ותדירות המשך המעקב.
גידולים בושט
סוגי הגידולים בושט הינם משתי קטגוריות עיקריות- גידול של תאי קשקש SQUAMOUS CELL CARCINOMA. גידול זה שכיח אצל מעשנים ועקב שתיית אלכוהול. הקבוצה השניה הינה מסוג אדנוקרצינומה, היכול להיות קשור לממצא טרום ממאיר בשם "ושט בארט".
ושט בארט
זהו מונח המתאר שינוי לאורך זמן של ציפוי הושט בחלקה התחתון עקב חשיפה ממושכת לחומצה העולה מהקיבה לושט בשל רפלוקס., רפלוקס, או מחלת ההחזר הושטי, הינה תופעה שכיחה הנובעת מגורמים רבים, בין השאר חולשת הסוגר בין הושט לקיבה, עלית לחץ תוך בטני, השמנה, בקע סרעפתי ועוד. לא כל הסובלים מרפלוקס יפתחו ושט בארט, התופעה נפוצה יותר בגברים ובסובלים מעודף משקל ומצרבת ממושכת לאורך שנים. אי לכך, ממליצים הארגונים המקצועיים על בדיקת גסטרוסוקופיה לסובלים מרפלוקס ממושך כדי לשלול ושט בארט.
הימצאות של ושט בארט מצריכה מעקב קבוע של אחת ל3 שנים ובמקרים מסוימים אף פחות מכך. במידה וברירית הושט ישנם כבר שינויים טרום ממאירים, נדרש טיפול. קיים כיום טיפול לצריבה (אבלציה) של הרירית המעורבת שמונע התפתחות סרטן באותם אלו שפתחו שינויים טרום ממאירים, כמובן בהתאם לממצאים המדויקים. חשוב לציין שגם לאחר הצריבה יש צורך בהמשך מעקב אנדוסקופי.
כמו כן, לושט בארט יש כנראה גם אלמנט תורשתי. בנוסף, התופעה נמצאה גם כקשורה לתחלואת לב, להשמנת יתר, ולאורחות חיים לא רצויות כמו עישון.
ממצאים גידוליים מוקדמים בושט ניתנים כיום להסרה בפעולה אנדוסקופית ללא ניתוח.
גידולים בקיבה
גם בקיבה קיימים שנויים טרום ממאירים הניתנים לגלוי ודורשים מעקב אנדוסקופי. שנויים אלו יכולים להיות בצורת פוליפים, בדומה למעי הגס, אותם בדרך כלל ניתן לכרות אנדוסוקפית או שינויים שטוחים ברירית, היכולים להיות תוצאה של דלקת ממושכת ברירית. ברגע שמאותרים השינויים הללו בגוף הקיבה נדרש מעקב תקופתי בהתאם לטיב השינויים ודרגתם, לעתים נדרש מיפוי מפורט יותר של מצב רירית הקיבה עם ביופסיות (דגימות רקמה) מרובות. גורמי סיכון כוללים הליקובקטר פילורי לא מטופל, סיפור משפחתי במקרים מסוימים, רקע גנטי וגירוי כרוני של רירית הקיבה.
בדומה לושט- ממצאים גידוליים מוקדמים בקיבה כולל פוליפים וגם סרטן בשלב מוקדם מאוד ניתנים לכריתה אנדוסקופית. גם השינויים השטוחים ניתנים כיום להסרה במקרים נבחרים ללא ניתוח בפעולות אנדוסופיות מורכבות המבוצעות בבתי החולים.
גידולים בלבלב
בשנים האחרונות עלתה המודעות למניעת סרטן הלבלב הקטלני על ידי זיהוי של נגעים טרום ממאירים בלבלב. נגעים אלו ניתנים למעקב ובמידת הצורך ניתן לטפל ניתוחית או על ידי צריבה (אבלציה). הנגעים הטרום ממאירים בלבלב כוללים ציסטות או נגע בשם INTRAPAPILLARY MUCINOUS NEOPLASIA.
INTRAPAPILLARY MUCINOUS NEOPLASIA
זהו שם לשינויים כרוניים במערכת הצינורות של הלבלב. רק שינויים מסוימים ידרשו התערבות ולכן יש לבצע הדמיה מתאימה ולקבל יעוץ מקצועי לגבי המשך המעקב והטיפול.
מניעת סרטן על ידי שינוי אורחות חיים
קיימים מספר גורמים גלובליים התורמים להתפתחות של גידולים סרטניים בכלל וגידולים במערכת העיכול בפרט.
גורמים אלו כוללים:
- עישון
- צריכה מופרזת של אלכוהול
- השמנת יתר
- סוכרת
- גורמים תזונתיים כמו בשר מעובד ובשר אדום
- מיעוט בפעילות גופנית
גורמים מגנים
- פעילות גופנית
- צריכת סיבים תזונתיים וסידן, ועוד.
באנשים עם גורמי סיכון לסרטן רצוי להקפיד שבעתיים מאחר וגורמים אלו ניתנים לשליטה בניגוד לרקע הגנטי
קרא עוד...
אתר אינטרנט - קידום ושיווק דיגיטלי