הבטן מגיבה לסטרס? כך ציר המעי-מוח משפיע על הבריאות שלכם
הבטן מתהפכת לפני אירוע מלחיץ? כאבי הבטן מופיעים דווקא בתקופות עמוסות? אתם לא מדמיינים. בשנים האחרונות הרפואה מבינה יותר ויותר את הקשר העמוק בין המוח למערכת העיכול – קשר שמשפיע על סטרס, מצב רוח, חיידקי המעי ותסמינים כמו נפיחות, כאבים, עצירות או שלשולים. במאמר זה נסביר מהו ציר המעי־מוח, איך הוא קשור לתסמונת המעי הרגיז, ומהם הצעדים שיכולים לעזור למערכת העיכול לחזור לאיזון.
לשאלות נוספות או להפניה דחופה לבדיקה אנא התקשרו 03-6988433 או השאירו את פרטיכם ונשמח לחזור אליכם במהירות.
תחושת בטן – המוח השני של הגוף
אולי נושאי בריאות פחות מעניינים אותך, ואולי תזונה היא בכלל מונח משעמם עבורך. אבל מצב רוח? זה כבר מעניין את כולנו.
איך ייתכן שמצב הרוח שלנו משפיע על מערכת העיכול? מדוע כיום יש הסתכלות כוללת על "ציר המעי מוח" ?
מתברר כאמור, שהלינקייג' בין המערכות הללו, של המוח והמעי, הוא עמוק ודרמטי. עד כדי כך, שיש המכנים כיום את מערכת העיכול כ'מוח השני של הגוף'. במטרה להבין יותר לעומק את הזיקה שבין המוח לבין ביקשתי – המעי, ועד כמה המערכות הללו תלויות זו בזו את עזרתה של פרופ' בלה אונגר, מנהלת שירות גסטרו אימונולוגיה ומנהלת מרפאת מחלות מעי לפני לידה במרכז הרפואי 'שיבא' בתל השומר.
"זהו תחום מעניין מאוד, שהמחקר סביבו מוסיף ומתפתח כל הזמן", אומרת פרופ' בלה אונגר. "המודעות לקשר הזה, לציר מוח, עלתה מאוד ואפילו חודרת לשפה שלנו. מונחים -המעי כמו 'לקחת לבטן' רווחים מאוד. "לקשר שבין המוח למעי יש כמה רבדים. יש רבים שהמצב הנפשי שלהם משפיע ישירות על מערכת העיכול, במידה משתנה".
לדברי פרופ' אונגר, יש לא מעט אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, שסובלים מתגובה במערכת העיכול בגלל לחץ נקודתי: "כך, לדוגמה, יש כאלה שלפני כל מבחן סובלים משלשולים או לחלופין מעצירות. "במצבים שונים של סטרס, יש השפעות שונות ותגובות של כמו חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר, בחילות – מערכת העיכול והקאות, ועוד. זה אינדיווידואלי. כל אחד מגיב בצורה שונה, אם בכלל.
"הזיקה בין המוח למעי היא כל כך משמעותית, עד שיש אנשים שפשוט חווים לחצים נפשיים בצורה של כאבי בטן פיזיים. לפעמים קשה לנו לומר: 'לא טוב לי'. יותר נוח להגיד: 'כואבת לי הבטן'".
מכירים את הילד התורן שמכריז בבוקר, בערך פעם בשבוע במקרה הטוב ש"כואבת לי הבטן נורא! נורא!"? יכול בהחלט מעי מהודק יתר על המידה… וכן, -להיות שאצלו, ציר המוח כדאי להאמין לו וגם לבדוק למה הוא לחוץ או מתוח כל כך. "כדי להבין את הבעיה ולהיות מסוגלים לעזור למטופלים, יש להבין את המקורות לכאב, ללחץ הנפשי. "לכל תופעה ייתכנו הסברים שונים. כך למשל, עצירות עלולה להיות ביטוי ללחץ נפשי מסוים, כמו שבחילות יכולות להעיד על לחץ מסוג אחר. לא פעם מאחורי המיחושים והתופעות הללו מסתתרות טראומות מסוגים שונים".
מערכת העצבים של העיכול
אבל למה זה קורה? למה יש קשר בכלל בין מצב הרוח לבין מצב מערכת העיכול שלנו? למה "מתהפכת לנו הבטן" לפני כל אירוע מלחיץ? פרופ' בלה אונגר מסבירה כי מבחינה ביולוגית ידוע שיש מערכת עצבים מפותחת
מאוד במערכת העיכול: "זאת מערכת עצבים גדולה ומסועפת. וכשיש תפקוד לא תקין של המערכת, התנועתיות של המעיים לא סדירה. "המעיים הם שריר שצריך לפעול בצורה הדרגתית. יש צורך בסנכרון מלא בין כל המערכות העדינות כדי שהמעיים יפעלו בצורה מסודרת".
ומה קורה כשהסנכרון הזה מופר?
פרופ' אונגר: "זה כמו משחק דומינו. דמיינו לעצמכן שמפילים חלק אחד, והוא בדרכו מפיל חלק נוסף, וכן הלאה. בשלב מסוים אחד החלקים נתקע ומסרב ליפול. כשהוא נתקע, הוא תוקע את כל השרשרת. "עצבוב לא נכון של מערכת העצבים שבמעי עלול לגרום לתוצאה דומה, ואז יש הפרעה בפעילות של המעיים".
מלבד זאת, הפרעות במערכת העיכול עלולות להיגרם מסיבות נוספות: "אירוע זיהומי קשה גם יכול להשפיע. גם נטילת אנטיביוטיקה עלולה לפצוע את הדופן העדינה של המעי, ולהביא לתסמינים של כאבי בטן ועוד. ככלל, כשהגוף
מצוי בסטרס, מערכת העיכול לעיתים קרובות לא רגועה".
מעניין לדעת: זה פועל גם בצורה הפוכה? כלומר יכול להיות שמחלה זיהומית במעי תשפיע על המוח, על מצב הרוח?
"מחלה עלולה להשפיע על המוח. מחלות כרוניות, כמו עלולות – קרוהן, שהן בעצם מצב כרוני מתמשך שלא עובר לגרום לשחרור חומרים במוח שקשורים לסטרס ולחרדה. "נוסף על כך, במעי שלנו מיוצר חלק הארי של הסרוטונין
הורמון שבין היתר הוא בעל תפקיד מרכזי שקשור לרגשות – .ולמצב הרוח "הסרוטונין מיוצר מחומצת אמינו שאפשר למצוא במזונות שונים ושמה טריפטופן. רמות הסרוטונין קשורות גם למידת הפירוק שלו ולייצורו במוח. אבל ברור ללא ספק שגם לתזונה יש השפעה רבה".
בהקשר זה, יש כל מיני עדויות לקשר ההדוק בין המוח למעי: "למשל, ידוע שבמצבים של רעב ותת לאנשים נטייה גבוהה יותר להיות בסטרס ובדיכאון".
עצבנית בגלל חיידקי המעי?
הנתון הבא נשמע כמעט דמיוני, אבל הוא מדעי:
"זה לא התחיל ביום. מדי פעם לא הרגשתי טוב, סבלתי מכאבי בטן עזים והפרעות במערכת העיכול. התייחסתי לכך כאל אירועים חולפים. אבל בשנה שעברה, כשפרצה המלחמה הקודמת עם איראן, המצב החמיר. הרגשתי ממש לא טוב. המעי שלי שידר אותות מצוקה של ממש. במבצע 'עם כלביא', כשהמצב שלי החמיר, התחלתי לראשונה לחשוב שיש קשר בין המתח הנפשי שאני חווה, לבין ההפרעות הללו. "לפתע פתאום הבנתי, כי בכל פעם שאני נמצאת בסיטואציה הבטן שלי מגיבה בעוצמה. החלטתי לפנות – רוויית לחץ לייעוץ רפואי. לאחר בדיקות שנערכו לי שבהן לא נמצאו ממצאים חשודים, הרופאה אמרה לי שאני סובלת מתסמונת 'המעי הרגיז'. היא הפנתה אותי לייעוץ תזונתי, ומאז ברוך השם אני מרגישה הרבה יותר טוב".
המונולוג הזה שייך לדבורה, אישה צעירה בשנות הארבעים לחייה, שסבלה מאוד מבעיות במערכת העיכול במשך תקופה.
סיפורה של דבורה, שאני מכירה באופן אישי וגם זוכרת שסיפרה לי על המצוקה שלה לפני שנים אחדות, הוא סיפורם של רבים החווים הפרעות במערכת העיכול, שבמידה רבה נובעות או מחמירות מסטרס וממתחים נפשיים.
ויש גם מצבים שבהם הפרעות במעי, אפילו קצרות טווח, משפיעות באופן משמעותי על מצב הרוח והמצב הנפשי.
איך זה יכול להיות? מה הקשר בין המוח ומצב הרוח לבין מערכת העיכול?
מתברר שהקשר הוא הדוק מאוד, כפי שנראה בשורות הבאות, וככל שחולף הזמן מצטברים עוד ועוד מחקרים ועדויות מדעיות המוכיחים למעלה מכל ספק כי הקשר בין התאים ה'חכמים' שמתקשרים עם המוח. מחקר פורץ דרך שהתפרסם בכתב העת המדעי , חושף מנגנון מופלא שמסייע לנו להבין Nature .
את הקשר ההדוק בין המעיים למוח LIU על ידי2025 המחקר האמור, שפורסם בשנת ושות' בכתב העת המדעי היוקרתי, חושף לראשונה מנגנון מדהים ביותר:
מתברר שתאי חישה מיוחדים בדופן של המעי הגס, שמכונים תאי נוירופוד, יודעים לזהות חלבונים המיוצרים על ידי חיידקים במעי ושולחים אותות שהוא אחד – ישירים למוח באמצעות עצב הוואגוס העצבים הארוכים ביותר בגוף. המשמעות היא לא פחות מדרמטית: לפי התגלית הזו, חיידקים מסוימים שקיימים במעיים מסוגלים לתקשר עם המוח בתוך שניות ספורות, ובכך להשפיע בין השאר על תחושת השובע ועל הרצון לאכול.
עכברים שקיבלו – בניסויים שנערכו בעכברים חלבון חיידקי כזה ישירות למעי אכלו פחות, ולעומת זאת עכברים שהיה חסר להם הקולטן המתאים לא הפסיקו לאכול. הם עלו במשקל ואף פיתחו דלקת במעי. המחקר הזה, על פניו, פותח אופק חדש להבנת הקשר החזק בין מה שאנחנו אוכלים, הרכב החיידקים במעיים שלנו ומצב הרוח והתפקוד הנפשי שלנו. הוא מחזק את ההבנה לפיה הגוף והנפש הם אכן מערכת אחת שלמה ומשולבת.
"אנו משערים שזה נובע מכך שהתזונה נהייתה מאוד מערבית. פעם דגו את הדג ואכלו אותו טרי מייד. היום קונים הכל בסופר. זה קשור כנראה לתהליכי השימור הם הכי – 'והעיבוד של המזון, ולחומרים מתחלבים. מאכלים כמו 'מנות חמות"
באופן כללי, יש לך המלצות כיצד נוכל לשפר את פעילות מערכת העיכול שלנו ולדאוג שתהיה בריאה ככל האפשר?
"צריך להיזהר מהמלצות גורפות. כך לדוגמה אנשים מגיבים באופן שונה למצבים של סטרס, וסובלים מתופעות שונות של מעי רגיז. מטבע הדברים, ההתייחסות אליהם תהיה שונה. "יחד עם זאת, כללית, חשוב מאוד להקפיד על שתייה מספקת של מים. היא מועילה למערכת העיכול ותורמת לתחושה של שובע. מי שסובל מעצירות, גם אם יקבל את התרופות החזקות אם לא ישתה מספיק מים, הן לא יעזרו. – ביותר "ברור כמובן שאסור לשתות באופן מופרז, כי כמות גדולה מדי של נוזלים עלולה להפר את איזון המלחים בגוף".
אימונולוגיה -המלצות נוספות של מנהלת שירות גסטרו ב'שיבא', לשמירה על מעיים בריאים ואגב כך על מצב כללי טוב, כולל המצב הנפשי, נוגעות גם לתזונה וגם להרגלים חשובים אחרים שיש לאמץ כאורח חיים:
"חשוב מאוד להימנע ממזון מתועש ומעובד. יש אף חשיבות רבה לאכילה בשעות קבועות ככל האפשר, וכן לכלול חלבונים במזון, מוצרי חלב כמו יוגורט, העדפה של מזונות מלאים על פני פחמימות פשוטות, וגם גיוון. "מעבר לכך, אני ממליצה להפחית סטרס ככל האפשר, אם כי במדינת ישראל זה לא כזה ריאלי…"
"בד בבד, חשוב מאוד להקפיד על שינה טובה וגם על פעילות גופנית. יש לתעדף שינה המשפיעה בין היתר גם על אוכלוסיית החיידקים במעי, ולהקפיד על פעילות שמביאה להנעת דופן הבטן ועל ידי כך מפעילה את המעיים. פעילות גופנית אף משחררת הורמונים שתורמים למצב רוח חיובי".
ניסוי וטעייה
לפעמים, כשעומדים בשעה רעבה במיוחד מול חטיף נגיש או מאפה טרי בריח משכר, קשה לזכור שהתזונה משפיעה עלינו אבל היא בהחלט כזו. – כל כך מה – כדי להבין טוב יותר איך נוכל לשפר את התזונה שלנו כדאי לצרוך וממה כדאי להימנע, וכך להגיע לאיזון הנכון ולזכות בס"ד לבריאות תקינה, פניתי לגב' אודליה ששון, הדיאטנית של מכון הגסטרו במרכז הרפואי 'הדסה' בירושלים. "אני דיאטנית של מכון הגסטרו, ומתוקף תפקידי מגיעים אלי מטופלים רבים על רקע של מעי רגיז ושל מחלות מעי דלקתיות", היא מקדימה. "חלק משמעותי מהטיפול בהם הוא בתזונה, בשל ההשפעה הדרמטית שיש לה על המחלות והמצבים הללו".
ששון מציינת, כי מחלות מעי דלקתיות אינן כלולות בקטגוריה מוח, אולם גם לו יש השפעה עליהן.-של מחלות ציר המעי כלומר אין שום ממצא – "מקרים שבהם אין אבחנה רפואית פתולוגי, הם אלה שמוגדרים כ'מעי רגיז'. במקרים כאלה, אנחנו יודעים שיש כמה מסלולים שמשפיעים. הפן התזונתי הוא אחד מהם, וגם הסטרס הוא חלק חשוב בפני עצמו".
אודליה ששון מדגישה שכיום הרפואה נותנת לתסמונת המעי הרגיז כובד משקל: "מטופלים שתלונותיהם מתבררות ככאלה שהן על רקע מעי רגיז, לא פוטרים אותם כמקרה פסיכוסומטי"
רגוזים מעט או רגועים להפליא?
לא – פרופ' אונגר מסבירה על אוכלוסיית החיידקים של המעי.- פחות ולא יותר מאשר "גם הרכב חיידקי המעיים יכול להשפיע על מצב הרוח והמוח. זה נבדק במחקרים שונים. יש כמה וכמה סוגים של חיידקים 'טובים', שמיטיבים עם המעי."מה שעלול לקרות הוא, שכשאנשים סובלים מזיהומים האיזון של אוכלוסיית החיידקים – חוזרים במערכת העיכול נפגע, וכתוצאה מכך יש פגיעה במעי שגם משפיעה על מצב הרוח.
"למטופלים כאלה, שסובלים מזיהומים חיידקיים חוזרים, יש כל מיני פתרונות רפואיים. בד בבד, אפשר גם ליטול תוספי פרוביוטיקה. יש עדויות שזה עוזר. לדוגמה אפשר ליטול פרוביוטיקה לאחר או במקביל לנטילה של נטיביוטיקה. לפרופ' אונגר אין ספק באשר להשפעה של התזונה שאנחנו צורכים על בריאות מערכת העיכול שלנו: "מה שיכול מאוד לסייע לנו לשמור על מעיים בריאים, הוא תזונה נכונה. לחלופין, תזונה קלוקלת עלולה להזיק. אם, למשל, נאכל נסבול מאוכלוסייה לא – כל היום חטיפים מעובדים למיניהם מגוונת ודלה של חיידקי המעי. לעומת זאת, אם נדאג לשלב בתפריט סיבים מסיסים, כמו שיבולת שועל, צ'יה ומזונות דומים אחרים, נסייע מאוד לחיזוק אוכלוסיית החיידקים 'הטובים' במערכת העיכול".
בהקשר זה היא מציינת, כי לא תמיד אפשר לפרסם את ההמלצות הללו באופן גורף: "לאחר זיהום במעיים, המזונות כלומר המזונות הבריאים, קשים – בעלי הסיבים המסיסים יותר לעיכול. לכן כדאי לשלב אותם בהדרגה. כמו אכילת ירק מבושל לפני ירק חי, וכדו'".
עלייה משמעותית במחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס. העלייה הזו נרשמת בכל המגזרים – מהי הסיבה לכך?
"פעם המחלות הללו היו מחלות של יהודים אשכנזים. היום המחלות הללו נפוצות בכל העולם. כשמגיעים אלי מטופלים עם תלונות המעלות חשד אפשרי למחלה כזאת, אני כבר לא שואלת מה המוצא שלהם. המחלה כבר נפוצה בכל מגזר שהוא. "מדוע? אנו משערים שזה נובע מכך שהתזונה נהייתה מערבית מאוד. פעם דגו את הדג ואכלו אותו טרי מייד. היום קונים הכל בסופר. זה קשור כנראה לתהליכי השימור והעיבוד של המזון, ולחומרים מתחלבים. מאכלים כמו מנות מהירות שמכינים, עלולים להיות הכי בעייתיים".
פרופ' אונגר מדגישה, בהקשר של מחלות המעי הכרוניות המוזכרות, כי כיום יש עבורן הרבה טיפולים, ואפשר לחיות ללמוד, לעבוד, להתחתן, ללדת ילדים ועוד. – איתן כרגיל כיווני-סטרס דו נחזור לדבורה מתחילת הכתבה? זוכרים את תסמונת המעי הרגיז שלה? פרופ' אונגר מתייחסת להפרעות החוזרות ונשנות הללו במערכת העיכול, ומפרטת מה עשוי לעזור. "יש כאלה שסובלים לעיתים מזומנות מהפרעות בפעילות של המעיים. בבדיקות מעבדה לא יימצא משהו לא תקין. התסמונת הזו קשורה לעיתים קרובות ללחצים נפשיים בעבר או בהווה או לאירועי סטרס פיזי כמו זיהום עבר. "יש תרופות שעשויות להקל על התופעות שמאפיינות את התסמונת הזו. גם תזונה נכונה ואורח חיים בריא בכלל יסייעו להתמודדות איתה.
"המעי הרגיז מראה לנו עד כמה הדוקה מערכת הקשרים שבין המוח לבין המעי. סטרס אולי גורם לתסמונת, אבל לאחר היא כשלעצמה מעצימה את הסטרס.- שהיא כבר מופיעה "ניקח לדוגמה אישה צעירה שסובלת ממעי רגיז. בעקבות כך היא מפתחת חרדה של ממש מיציאות מהבית, מעלייה כיווני -עירונית וכו', וכך נוצר סטרס דו-לאוטובוס לנסיעה בין שעלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים".
מעניין: האם יש אוכלוסייה פגיעה במיוחד למעי רגיז או למחלות דלקתיות כרוניות?
"השכיחות של מחלות דלקתיות בקרב גברים ונשים דומה. וכך גם תסמונת המעי הרגיז. ככלל, גברים יותר מאופקים וסגורים, ונשים יותר מבטאות תסמינים. אבל השכיחות של הבעיות האמיתיות, כפי שאמרתי, דומה מאוד. "חשוב לעשות בירור רפואי לכולם. נשים עלולות לסבול יותר מבעיות בפעילות המעיים בשל ההשפעה של מצבים ?"חשוב לאמץ מה שאנחנו קוראים לו 'דיאטה נקייה'. למה הכוונה להשתמש ככל האפשר בחומרי גלם טבעיים. זה מלווה באופן מעי. במילים פשוטות יותר, חשוב מאוד -משמעותי את ציר המוח לצרוך מזון טבעי ולא מזון מעובד"
"פעם, תלונות במערכת העיכול שלא נמצאה לגביהן שום אבחנה מדעית, הוגדרו כהפרעה פונקציונלית שמאובחנת בדרך של שלילת מחלות אחרות. "היום יודעים שתסמונת המעי הרגיז באה לידי ביטוי במגוון כיוונית. -מעי. זאת תקשורת דו-תסמינים שעל ציר המוח IBS (Irritable – תסמונת המעי הרגיז או בעגה הרפואית ), היא ההפרעה השכיחה ביותר במערכת bowel syndrome ,העיכול. מגיעים אלינו מטופלים מכל המגזרים והמינים במטרה לקבל מזור והקלה".
לדברי ששון, רבים מהמטופלים מגיבים יפה מאוד לשינוי תזונתי. "עם זאת, יש מטופלים שלא נהנים מהקלה בעקבות IBS-שינויים תזונתיים. זה מאוד אינדיווידואלי. ככלל, את הכאלה הסובלים יותר משלשולים, – מסווגים לכמה סוגים כאלה שסובלים מעצירויות, וגם יש סוג שלישי, של כאלה שסובלים לסירוגין גם מזה וגם מזה. לכל מטופל תותאם תזונה לפי מצבו".
מהי התזונה שאתם מציעים למטופלים?
"הדיאטה השכיחה ביותר שמוצעת, היא זו שדלה ברכיבים תזונתיים כמו קטניות, מוצרי חלב וכדו'. יש כאלה שאף נעשים להם טסטים, תבחיני נשיפה לאבחון אי סבילות ללקטוז, פרוקטוז וכו'. "במקרים רבים מספיק לעשות ' ניסוי וטעייה ומקבלים מידע מהמטופל בהתאם למה שהוא אוכל, מה טוב לו ומה גורם לו לתופעות שמהן הוא סבל או סובל".
מהן ההמלצות המיידיות שלך למטופלים שמגיעים עם תלונות מהסוג הזה במערכת העיכול?
"שצריך להוריד ככל האפשר גם את הסטרס. בהקשר זה יש גם משמעות רבה להתייחסות של הצוות הרפואי למצוקה של המטופל. אם אומרים לו 'אין לך כלום', אבל הוא עדיין סובל, הלחץ שלו עלול להתעצם, דבר גרוע כשלעצמו, מכיוון שהפן של הסטרס כאמור משמעותי מאוד בהפרעות הללו. לכן, קודם כל חשוב להסביר מה קורה ולמה, לעשות זאת סבילויות ולא אלרגייה. במסגרת הטיפול -ולהבהיר שיש אי מנסים להבין מהן".
זהירות, מגבלות
בפועל, כפי שממשיכה אודליה ששון ומסבירה, לרוב המטופלים תומלץ הדיאטה המוזכרת לעיל שדלה ברכיבים: הם Fodmap's. Fodmap-"על פי רוב אנחנו נוריד את הראשי תיבות של כמה רכיבים במזון שעלולים לגרום לחוסר נוחות במערכת העיכול לאנשים שסובלים מ־IBS. הרכיבים הללו לא מתעכלים בצורה נכונה במעי, ואז נותרות בו שאריות של המזון הזה והן מייצרות גזים וכדומה. זה קשור גם לאוכלוסיית החיידקים בתוך מערכת העיכול, שמשפיעה אף היא על המוח.
"הדיאטה נמשכת לרוב שישה שבועות לפחות. לאחר מכן, חוזרים למעקב ובודקים יחד איפה היה שיפור, אם היה. חשוב להיזהר לא להשאיר מגבלות תזונתיות לפרק זמן ארוך. יש כאלה שרגישים לחלב, אחרים רגישים לרכיב אחר ויש שרגישים לכמה רכיבים. חשוב להבחין ולהבדיל, ולא להשאיר מטופלים עם מגבלות כוללות של רכיבים תזונתיים לאורך זמן, אלא רק מה שצריך, אם בכלל צריך. שינוי תזונתי זה גורם גם לשינוי חיובי בהרכב החיידקים במעי הגס, כלומר תגבור של חיידקים ידידותיים יותר למעי, ואולי כעבור חודשיים אפשר לשלב כמות קטנה של המזונות שהגבלנו בתפריט התזונתי".
ברמת העיקרון, חשוב לששון להבהיר כי התהליך של הטיפול במעי רגיז הוא הדרגתי: "זהו תהליך שכרוך בכמה שלבים. צריך מעקב, ובכל שלב מתקדמים. בשלבים מתקדמים, הדיאטה שמכתיבה לנו את התזונה הנכונה תהיה הדיאטה הים־תיכונית. יש לה אפקט אנטי־דלקתי. היא משפיעה לטובה גם על מחלות דלקתיות וגם פונקציונליות, כי יש בה רכיבים שמשפרים את המיקרוביום – חיידקי המעי – ואת רקמת המעי המגינה".
מצאו את החשודים
בד בבד עם הטיפול הרפואי שניתן למטופלים הפונים לעזרה, אני מנסה להבין אם יש כלל מנחה שעשוי לסייע לכולנו לשפר את הפעילות של מערכת העיכול ולחיות חיים בריאים יותר.
התשובה לכך, כפי שאומרת אודליה ששון, היא חיובית ויש לה עיקרון ברור: "חשוב לאמץ מה שאנחנו קוראים לו 'דיאטה נקייה'. למה הכוונה? להשתמש ככל האפשר בחומרי גלם טבעיים. זה מלווה באופן משמעותי את ציר המוח־מעי. במילים פשוטות יותר, חשוב מאוד לצרוך מזון טבעי ולא מזון מעובד. בדיאטה המערבית יש מזונות מעובדים, שמכילים כל מיני חומרים כמו E407 ו־E202 ועוד. חלק מהם נחקרו ונמצאו ככאלה שיכולים להזיק למערכת העיכול. אפילו הלחם שאנחנו קונים, מוסיפים לו חומרים נגד פטריות, וכך צריך. אך אם את יכולה להכין לחם לבד, רצוי מקמח מלא, זה בוודאי עדיף. גם חומרים מסמיכים הם לא חומרים טובים. אנחנו לא רוצים אותם במזון שלנו".
על פי המחקר החדשני הזה, מתברר שתאי חישה מיוחדים בדופן של המעי הגס, שמכונים תאי נוירופוד, יודעים לזהות חלבונים המיוצרים על ידי חיידקים במעי ושולחים אותות ישירים למוח באמצעות עצב הוואגוס – שהוא אחד העצבים הארוכים ביותר בגוף. הימצאות של חומרים חיצוניים לא בריאים במזונות קנויים יכולה להיות גם במוצרים "תמימים": "מעדנים צבעוניים למיניהם, כמו שוקולד ומעדני תות. בתוך כל זה יש גם חומרים שמזיקים למערכת העיכול.
"בהקשר זה, יש כמובן משמעות למינונים שאנחנו או הילדים שלנו צורכים אותם. אפילו 'שלוקים' מכילים למשל פוטסיום סורבט, שנמצא בחלק מהמחקרים כמשפיע לרעה על האפיתל של המעי ועוד". לאור כל זאת, הקו המנחה הוא להימנע ככל האפשר ממזון מעובד: "יש לאכול דגים ועוף, ולא קבבים מוכנים, וכן הלאה על זו הדרך. צריך לקרוא נכון את אריזות המזון. אם יש שם משהו שאנחנו לא יודעים מהו, על פי רוב סימן שהוא לא צריך להיות במזון שלנו. לא כל החומרים המוספים מזיקים, אבל עדיף כמה שפחות. אם הוסיפו למזון מסוים רכז רימונים, זה בסדר. פוטסיום סורבט — זה לא בסדר. אם אכלתי משהו שמכיל רכיב כזה רק אחת לשבוע או חודש, זה בסדר".
בשורה התחתונה, השילוב ה"מנצח" לפי אודליה ששון הוא השילוב בין דיאטה ים־תיכונית לבין ה"קלין דיאט", הדיאטה הנקייה:
"דיאטה ים־תיכונית מכילה יותר ירקות ופירות, ופחות בשר בקר. נכון שהיא מכילה גם קטניות – שיש כאלה שזה עלול להפריע להם, אבל בגדול, קטניות הן מזון נהדר. במקביל, כפי שציינתי, חשוב מאוד לשמור גם על 'דיאטה נקייה'.
"למשרד הבריאות יש המלצות לאוכלוסייה הרחבה לגבי הדיאטה הים־תיכונית, תדירות, דגשים ועוד, זאת כדי למנוע סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן מסוימים ונזקים למערכת העיכול. יש אפילו מחקרים שמצביעים על כך שדיאטה ים־תיכונית עשויה למנוע או לצמצם סיכון לאלצהיימר, דמנציה ומחלות נוספות מסוגים אלה. בגדול, חשוב להוריד מהתפריט בשר מעובד, להימנע לחלוטין מנקניקים ולהוריד חטיפים מוכנים. גם משקאות ממותקים הם מזון מעובד. עדיף לשתות מים עם פרוסות של פירות לטעם, כסוג של 'פטל', על פני משקאות ממותקים.
"כדאי וחשוב לאמץ הרגלי בריאות ככל האפשר, כדי שנהיה בריאים יותר". לפני ואחרי הכל, בריאות איננה בגדר מותרות, אלא חיוב של ממש – "ונשמרתם!"
פורסם במגזין בתוך המשפחה | י"ב בסיוון תשפ"ו 28.05.2026
פרופ' בלה אונגר הינה גסטרואנטרולוגית עם נסיון רב בטיפול בתסמיני גסטרו היחודיים לנשים לרבות מחלות מעי דלקתיות, בכל שלבי מעגל החיים. בפרט, במטופלות החוות תסמיני גסטרו תוך כדי טיפולי פריון / במהלך הריון / לאחר לידה.
פרופסור בלה אונגר מנהלת את מרפאת "IBD FEMME" " בבית החולים שיבא בתל השומר המרפאה נותנת מענה רפואי לנשים עם מחלות גסטרו ומחלות מעי דלקתיות עם דגש על נשים בהיריון ו/או בתהליכי פיריון.
הסדרי מימון
החזרים מול כל חברות הביטוח (בהתאם לתנאי הפוליסה של כל מטופל)
בהסכם עם חברות הביטוח להלן בביצוע פעולות לרבות קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, סיגמוסקופיה
אתר אינטרנט - קידום ושיווק דיגיטלי